Daf 30b
הֲרֵינִי כְּבֶן עַזַּאי בְּשׁוּקֵי טְבֶרְיָא. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מֵרַבָּנַן לְאַבָּיֵי: אִיכָּא לְמִידְרְשִׁינְהוּ לְקוּלָּא, וְאִיכָּא לְמִידְרְשִׁינְהוּ לְחוּמְרָא, מִמַּאי דִּלְקוּלָּא? אֵימָא לְחוּמְרָא!
Rachi (non traduit)
איכא למדרשינהו. הני קראי דעבד עברי:
הריני. משובח במקומי שאני דרשן ובקי כבן עזאי שהיה משתבח בשוקי טבריא כדתניא בבכורות בפ' תשיעי (דף נח.) בן עזאי אומר כל חכמי ישראל לפני כקליפת השום:
לָא סָלְקָא דַּעְתָּיךְ, מִדְּאַקֵּיל רַחֲמָנָא גַּבֵּיהּ, דְּתַנְיָא: ''כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ'' — עִמָּךְ בַּמַּאֲכָל, עִמְּךָ בַּמִּשְׁתֶּה, שֶׁלֹּא תְּהֵא אוֹכֵל פַּת נְקִיָּה וְהוּא אוֹכֵל פַּת קִיבָּר, אַתָּה שׁוֹתֶה יַיִן יָשָׁן וְהוּא שׁוֹתֶה יַיִן חָדָשׁ, אַתָּה יָשֵׁן עַל גַּבֵּי מוֹכִין וְהוּא יָשֵׁן עַל גַּבֵּי קַרְקַע; מִיכָּן אָמְרוּ: הַקּוֹנֶה עֶבֶד עִבְרִי כְּקוֹנֶה אָדוֹן לְעַצְמוֹ.
Rachi (non traduit)
קיבר. שגונדיי''ר:
Tossefoth (non traduit)
דתניא כי טוב לו עמך. הכי איתא בכל הספרים ונראה דלא גרסינן הכי דאין זה כי אם סיפור דברים של העבד כי אהבך ואת ביתך כי טוב לו עמך ואין זה ציווי אלא גרס כדאיתא בסיפרי כתושב כשכיר יהיה עמך דהיינו ציווי:
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: כְּתִיב ''אִם עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים'', וּכְתִיב ''אִם מְעַט נִשְׁאַר בַּשָּׁנִים''.
אֲבָל מַקְדִּישׁ שְׂדֵה אֲחוּזָּה, הוֹאִיל שֶׁהוֹרַע כֹּחוֹ, שֶׁאִם הִגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא נִגְאֲלָה יוֹצָא לַכֹּהֲנִים, יִפָּה כֹּחוֹ שֶׁלֹּוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מָה טַעַם? לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּמוֹכֵר שְׂדֵה אֲחוּזָּה שֶׁיִּפָּה כֹּחוֹ, שֶׁאִם הִגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא נִגְאֲלָה חוֹזֶרֶת לַבְּעָלִים בַּיּוֹבֵל — הוֹרַע כֹּחוֹ, שֶׁאֵינוֹ לֹוֶה וְגוֹאֵל, וְאֵינוֹ גּוֹאֵל לַחֲצָאִין.
Rachi (non traduit)
הורע כחו. כדאמרן לעיל:
וּבְהֶקְדֵּשׁ כּוּ'. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ''וְאִם גָּאֹל יִגְאַל'' — מְלַמֵּד שֶׁלֹּוֶה וְגוֹאֵל, וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין.
Rachi (non traduit)
ואם גאל יגאל המקדיש וגו' מלמד שלוה. מאחר וגואל ואם ירצה יגאל לחצאין:
אָמַר רָבָא: הָכָא מֵעִנְיָנָא דִקְרָא, וְהָכָא מֵעִנְיָנָא דִקְרָא. הָכָא דּוּמְיָא דְּ''הִשִּׂיגָה יָדוֹ'', מָה ''הִשִּׂיגָה יָדוֹ'' דְּהַשְׁתָּא, אַף ''מָצָא'' נָמֵי דְּהַשְׁתָּא. וְהָכָא דּוּמְיָא דְּ''יַעַר'', מָה יַעַר מִילְּתָא דְּאִיתֵיהּ מֵעִיקָּרָא, אַף ''מָצָא'' מִילְּתָא דְּאִיתֵיהּ מֵעִיקָּרָא.
Rachi (non traduit)
מה השיגה ידו דהשתא. דודאי מעיקרא כשמכרה לא היתה ידו משגת כדכתיב (שם) כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו:
לְמֵימְרָא דְּ''מָצָא'' הַשְׁתָּא מַשְׁמַע? וּרְמִינְהוּ: ''וּמָצָא'' — פְּרָט לְמַמְצִיא עַצְמוֹ, מִיכָּן אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אִם מִשֶּׁיָּצְאָה אֶבֶן מִתַּחַת יָדוֹ, הוֹצִיא הַלָּה אֶת רֹאשׁוֹ וְקִיבְּלָהּ — פָּטוּר; אַלְמָא ''מָצָא'' מִידֵי דְּאִיתֵיהּ מֵעִיקָּרָא מַשְׁמַע!
Rachi (non traduit)
ומצא את רעהו ומת. שהיה חבירו מצוי שם בשעה שהרים זה הגרזן חייב פרט לממציא את עצמו דפטור זה מגלות:
''וּמָצָא'' — פְּרָט לְמָצוּי, שֶׁלֹּא יִמְכּוֹר בְּרָחוֹק וְיִגְאוֹל בְּקָרוֹב, בְּרַע וְיִגְאוֹל בְּיָפֶה; ''כְּדֵי גְאוּלָּתוֹ'' — כְּדֵי גְאוּלָּה הוּא גּוֹאֵל, וְאֵינוֹ גּוֹאֵל לַחֲצָאִין.
לֹא יִמְכּוֹר בְּרָחוֹק כּוּ'. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ''וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ'' — יַד עַצְמוֹ, שֶׁלֹּא יִלְוֶה וְיִגְאַל.
אִם כֵּן, נִכְתּוֹב ''אִם עוֹד רַבּוֹת שָׁנִים'', מַאי ''בַּשָּׁנִים''? נִתְרַבָּה כַּסְפּוֹ בַּשָּׁנִים — מִ''כֶּסֶף מִקְנָתוֹ'', נִתְמַעֵט כַּסְפּוֹ בַּשָּׁנִים — ''כְּפִי שָׁנָיו''. אָמַר רַב יוֹסֵף: דַּרְשִׁינְהוּ רַב נַחְמָן לְהָנֵי קְרָאֵי כְּסִינַי.
וְאֵימָא: הֵיכָא דַּעֲבַד תַּרְתֵּי וּפָיְישִׁי אַרְבְּעֵי — לִיתֵּב לֵיהּ אַרְבַּע ''מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ'', וְהֵיכָא דַּעֲבַד אַרְבַּע וּפָיְישִׁי תַּרְתֵּי — לִיתֵּב לֵיהּ תַּרְתֵּי ''כְּפִי שָׁנָיו''!
Rachi (non traduit)
כפי שניו. לפי שנים שהיה עדיין חייב לעובדו ולאו בהכסיף והשביח משתעי קרא:
ואימא. הכי קאמר קרא היכא דפלח ליה תרתי שני ופשו ארבעי עד יובל ליתיב ליה כמה שמגיע לארבע שנים מכסף מקנתו לפי חשבון שקנאו:
Tossefoth (non traduit)
ואימא היכא דעבד תרתי ופיישי ד' כו'. פירש רש''י ולא בהכסיף והשביח מישתעי מידי ול''נ דא''כ אין זה כי אם מפשטיה דקרא ובלא ייתור שמעינן ליה ומשמע דרב נחמן בר יצחק מיתורא קא מפיק לכן נראה לפרש ואימא היכא דעבד תרתי ופייש ארבע ניתיב ליה ארבע מכסף מקנתו בין הכסיף בין השביח והיכא דעבד ארבע ופייש ליה תרתי ניתיב ליה תרתי כפי שניו בין הכסיף בין השביח ולהכי אתא יתורא דקרא דלעולם אחר הסמוך אזלינן:
וְכִי יֵשׁ שָׁנִים מְרוּבּוֹת וְיֵשׁ שָׁנִים מוּעָטוֹת? אֶלָּא: נִתְרַבָּה כַּסְפּוֹ — ''מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ'', נִתְמַעֵט כַּסְפּוֹ — ''כְּפִי שָׁנָיו''.
Rachi (non traduit)
אלא. הכי קאמר קרא אם יש ריבוי בכספו בשנים שהוא עומד בהן כלומר מה שהשביחו ישיב גאולתו מכסף מקנתו דאין מחשב אלא כמה שנמכר ואם מעט נשארו דמיו בשנים שהוא עומד בהן כגון שהכסיף כפי שניו ישיב את גאולתו:
וכי יש שנים מרובות. שתהא שנה יתירה מחבירתה דקאמר קרא אם עוד רבות בשנים או שנה פחותה מחבירתה:
אֲמַר לֵיהּ: הָא אַהְדְּרֵיהּ קְרָא, וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: הוֹאִיל וְהָלַךְ וּמָכַר עַצְמוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה, אֶידְחֶה אֶבֶן אַחֵר הַנּוֹפֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''גְּאוּלַּת עוֹלָם תִּהְיֶה לּוֹ וּבַיּוֹבֵל יֵצֵא''. אֵימָא: גְּאוּלָּה תִּהְיֶה לוֹ — דְּלָא לִיטַּמַּע בַּגּוֹיִם, וּלְעוֹלָם לְעִנְיַן פִּדְיוֹנוֹ נַחְמִיר!
Rachi (non traduit)
א''ל. אביי לההוא מרבנן אפ''ה הא אהדריה קרא שיהו מרחמין עליו:
נחמיר. עליה שאם נמכר במנה והשביח יחשב במאתים או אם נמכר במאתים והכסיף יחשב במאתים כדכתיב (שם) מכסף מקנתו:
אדחה אבן. כלומר שלא יגאל לעולם:
''מִשְׁפַּחַת גֵּר'' — זֶה הַגּוֹי. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ''אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר'' — זֶה הַנִּמְכָּר וְנַעֲשֶׂה מְשָׁרֵת לַעֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ.
Rachi (non traduit)
ונעשה משרת. שהיה נעשה משרת לעבודת כוכבים לחטוב עצים ולשאוב מים:
Tossefoth (non traduit)
או לעקר זה הנמכר לעבודת כוכבים עצמה. לפי שסופן של עבודות כוכבים ליעקר דריש הכי:
לֹא בָּאת לְיָדוֹ — לַסּוֹף שֶׁמּוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר לָךְ''; לֹא לָךְ אֶלָּא לְגֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: ''לְגֵר'', וְלֹא לְגֵר צֶדֶק אֶלָּא לְגֵר תּוֹשָׁב, שֶׁנֶּאֱמַר: ''לְגֵר תּוֹשָׁב''.
לֹא בָּאת לְיָדוֹ — עַד שֶׁמּוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְכִי יִמְכּוֹר אִישׁ [אֶת] בִּתּוֹ לְאָמָה'', וְאַף עַל גַּב דְּבִתּוֹ בְּהַאי עִנְיָנָא לֵיתַהּ, נִיחָא לְאִינִישׁ דְּלִיזַבֵּין בְּרַתֵּיה וְלָא לֵיזִיף בְּרִיבִּיתָא, דְּאִילּוּ הָתָם מְיגָרְעָא וְאָזְלָא, וְאִילּוּ הָכָא קָא מוֹסְפָא וְאָזְלָא.
Rachi (non traduit)
פדיון בתו מגרעא ואזלא. שסתם מכירת הבת אינה שתהא שפחה אלא עד שיגיעו ימי נערות ואם בא לפדותה בתוך כך מחשב הדמים שמכרה כמה מגיע לכל שנה שהיתה ראויה להיות ביד האדון ולפי אותו חשבון המגיע לכל שנה מנכה לו האדון לכל שנה ושנה ששמשתו כדתניא בקדושין (דף יא.) והפדה מלמד שמגרעת פדיונה ויוצאה:
ניחא ליה לאיניש דליזבין ברתיה ולא לוזיף בריביתא. דריבית כתיב בהאי ענינא דכתיב (ויקרא כה) אל תקח מאתו נשך ותרבית וגו' והא ודאי מקמי הכי כבר זבנה לברתיה דבהכי ניחא ליה:
לֹא בָּאת לְיָדוֹ — לַסּוֹף שֶׁלֹּוֶה בְּרִבִּית, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וְגוֹ''', וּכְתִיב: ''אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית''.
הוּתְּרָה לוֹ סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֶלָּא אֵימָא: נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶיתֵּר.
Rachi (non traduit)
נעשית לו כהיתר. דומה בעיניו כהיתר. הלכך ברישא דלא עבר עדיין אלא פעם אחת תני הרגיש דמשמע שהיה יודע ונותן אל לבו שהיה עובר אבל לא נרתע מן העבירה ועשאה ובפעם שניה תני לא באת לידו שאפילו על לבו אין עולה שתהא עבירה:
לֹא בָּאת לְיָדוֹ — לַסּוֹף מוֹכֵר אֶת בֵּיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְאִישׁ כִּי יִמְכּוֹר בֵּית מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה''. מַאי שְׁנָא הָתָם דְּקָאָמַר ''לֹא הִרְגִּישׁ'', וּמַאי שְׁנָא הָכָא דְּקָאָמַר ''לֹא בָּאת לְיָדוֹ''? כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵירָה וְשָׁנָה בָּהּ, הוּתְּרָה לוֹ.
Rachi (non traduit)
לא באת לידו. משמע שלא יעלה על לבו שיהא עושה שום עבירה:
לֹא הִרְגִּישׁ — לַסּוֹף מוֹכֵר אֶת שְׂדוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ''.
Rachi (non traduit)
לא הרגיש. לא נזדעזע לשוב מן העבירה:
אָדָם נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּפֵירוֹת שְׁבִיעִית, לְסוֹף מוֹכֵר אֶת מִטַּלְטְלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ''בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת תָּשׁוּבוּ אִישׁ אֶל אֲחוּזָּתוֹ'', וּכְתִיב: ''וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ'', דָּבָר הַנִּקְנֶה מִיָּד לְיָד.
Rachi (non traduit)
וסמיך ליה וכי תמכרו ממכר. ודרשי' סמוכין והכי אמר רחמנא אם לא תשמרו מצות יובל סופכם למכור מטלטלין וכלי תשמיש:
אַדְּרַבָּה, נַחְמִיר עֲלֵיהּ מִדְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא! דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: ''בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה קָשֶׁה אֲבָקָהּ שֶׁל שְׁבִיעִית''.
Rachi (non traduit)
אבקה של שביעית. הסוחר בפירות שביעית. ולהכי קרי ליה אבק שאין זו עיקר מצותה של איסור שביעית:
מדרבי יוסי בר' חנינא. דודאי לא בא לידי כך אלא מפני שהיה רשע ועושה סחורה בפירות שביעית:
Tossefoth (non traduit)
כמה קשה אבקה של שביעית. פירוש דהיינו סחורה דאין זה עיקר האיסור דעיקר האיסור הוא חרישה וזריעה ואם תאמר ומנלן דעל ידי סחורה בלבד קלקולים אלו שמפרש כאן באין עליו דלמא על ידי חרישה וזריעה דוקא הם באים וי''ל דהיינו מדה כנגד מדה ע''י שמכר פירות שביעית הוא מוכר את אשר לו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source